אני מנסה לעשות את זה באייפון כי המחשב לא מתקרב אליי לגוף לאחרונה.
מנסה להחזיר פה את הדופק, ואולי פשוט לספר, עוברים בשישי לעמיקם, בתחילת השבוע הוחלט.
ואני, שלולית של עצמי, איכשהו משתלבת בטירוף הזה, אורזת חפציי ויוצאת, בדקה התשעים לנשום קצת חמצן ראוי לשמו.
ומתוך מעמקי וכבדותי, אני שוב שמחה שמשהו נושב עליי מבחוץ, משהו ממשיך להניע אותי.
מתפללת שאשכיל לנצל את הבמה להתקרב מחדש, לעצמי, להכל. מאחלת לנו סתיו נעים כי יש לי הרגשה שהתקרבתי אליו, אל הסתיו, בצעד ענק