זמן להתקרב

חייבת, יושבת לבד עם השדים

שתיתי, עישנתי, כיסיתי את הילדים

נותרו לי מילים ודגים,

וחתול, מורעב לתשומת לב

נותרו לי ימים 

נותר לי זמן להתקרב

אני שוב מודה, 

לפני שזו תברח לי מהראש

ואאמין שוב לשקרים,

ואפסיק אמת לדרוש

ואז כותבת,

ממש נאחזת במילים,

חושבת עליך

מתחבאת מבדידותי

כותבת אליך 

הנך יושב בחברתי.

בוקר

לשוב להתממש

להסכים

כל פעם מחדש

ללכת עם  היש

לא לפחד להתרגש

לא לנסות לרגש

להתעורר

לשים לב

מה קורה מבפנים

אם צריך, ואפשר

לשטוף את הפנים

להתחיל באימון

שרירי הלחי והשפה

להסתכל במראה

להגיד, אני יפה.

לחייך אלייך,

לספר לך,

את הכי

ולהתחיל

כל בוקר מחדש

להתחיל.

נשיקה ראשונה 13/03/97

רציתי להזמין אותך לשתות איתי קפה קצר,

אבל אז החליק הטלפון, נפל ונשבר

ניסיתי להבין, מה אמרתי כבר

ואז הבנתי, עדיף שום דבר

שום דבר לעשות

אפילו לא לחכות

אולי רק לשרבט 

איזה שיר קצר

וללכת לדרכי

הווה הופך עבר

מתבגרת, חושבת, 

מתנהלת אחרת

מחזקת יסודות 

מקיאה סודות

כבר לא מרחפת

צועדת 

כרמים ושדות

פותחת קופסה של צרעות

וסוגרת

זמזום עקשני בין צלעות הגוברת

תשוקה מכלה וכמיהה גדולה

יניבו בבוקר פירות מחילה

יצר וחשק, געגוע מתוק

יתחלפו באין שב לה

לבכי וצחוק

מתבגרת, חושבת,

מתנהלת אחרת

רצון וצורך במקום מסדרת

מנסה לייצר מחייה תפארת

קצוות של שיער מישרת, גוזרת

בקרוב תהיה היא אישה, גברת.