מתה לספר

אני מתה לספר לך,
כי אולי תבין.
אני מתה לספר לך,
איך הלכתי לאיבוד
בין עצמות וגידים.
איך נסחפתי עם מחזור הדם,
הלוך ושוב.
איך נשפכתי עם מזון חצי מעוכל,
מהקיבה החמוצה,
אל המעי המפותל והרטוב.
איך עשיתי סיבובים שלמים
על כל גלגל עין
ואיך לא מצאתי שום פתח,
שום פתח לצאת ולנשום בנתיים.
מתה לספר,
אבל תעלת האוזן סתומה-אטומה
והפה נעול וסוגר.

למען

למען התשוקה שתשוב יום אחד
היום מוכנה לוותר.

שמחה שמחפשת את עצמה,
דואגת נורא,
מוכנה לשים לעוד רגע בצד,
לעוד רגע קט,
לא יותר.

למען יגיע השקט אליי,
מוכנה לקבל את הרעש אולי,
לתת לקולות להשתחרר.
יש שם מאה לפחות,
וגם אני רוצה לחיות,
אף אחד לא מוכן לוותר.

למען יגיע יומו של חלום
מוכנה, בנתיים, לישון גם ביום,
ולתת לעצמי ככה להיות,
רחוקה מהשיא,
מחכה לבאות.