קמטים

הבוקר גיליתי,
קמטים של צחוק מסביב לעיניים.
לא מעט, המון, וזה מוזר.
לא צחקתי כל כך הרבה בנתיים.

בהתחלה חשבתי שזה מראה די חביב.
כיווצתי את הפה ואת האף,
בחנתי מסביב,
והרפתי.

אחרי כן, מרחתי שלוש משחות שונות.
ושוב כיווצתי והרפתי,
בודקת תוצאות.
אשר לא ניכרו בכלל,
הרגשתי שחבל.

התבוננתי עמוק, לתוך העיניים במראה.
חשבתי שאולי, בראייה שלי,
קיימת איזו הפרעה.
והתבדתי.
קמטוטים רבים,
לא המצאתי.

אז החלתי משוחחת
עם עצמי מבפנים.
רבו המילים, שונו פרצופים.
ואז הבנתי.
תמיד יהיה על הפנים, המצב.
והחלטתי.
אני,
אני לא מסתכלת יותר מעכשיו.