יום ראשון, 16 בנובמבר 2014

מסכים צורמים

בוא נחליף.
לרגע בוא נחליף.
אני אהיה אתה,
אתה תהיה אני
ותגיד לי מה עדיף.

בוא נחליף .
נחסוך מעצמנו את המחוות הכאובות,
שאיש מגופו מדליף.

בוא נחליף,
אפילו לשעה קלה,
אפילו לדקה,
אקפוץ מתוך עורי,
אקח לי הפסקה.

ותוך כדי שאני,
זוכה ככה לנוח.
אגלה לי,
מה אתה,
מרגיש שם.
כואב וזנוח.

כשמסכת הכאב שלי מסתירה לי אותך,
גם אתה לא מצליח לצאת משלך.

והימים החולפים מרחיקים עוד בינינו,
אבל מסכים צורמים נותרים בעינם.

ואני רוצה יותר מהכל,
שפשוט נחליף בינינו,
שפשוט נתחלף ונעלים אותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה