אז אם אפשר להשליך מעולמי, 

התחושה היא שעדיף לסגור את הפה כרגע. 

במובן של לסתום. 

במובן של להבליג ולחקור את אותן טענות, 

ואותה תחושה של בלתי נסבלות 

פנימה בלבד.

אם אפשר להשליך מעולמי, 

הדבר הכי טוב לעשות כרגע, 

הוא את המקסימום האפשרי, 

תוך האזנה לביקורת הפנימית הבלתי פוסקת. 

בלי להבהל, בלי להצטדק. 

רק ללמוד עוד ועוד על המגבלות 

ואז לנפץ אותן בכוח מושלם של רצון. אם להשליך מעולמי.

זו היא הדרך היחידה כרגע, 

לחזות בקללה מבלי לשפוטה. 

זו הדרך היחידה לאגור את הכח לשנות, להשתנות.

אם ניתן להשליך מעולמי, השעה היא שעת נסיגה. 

הגיע הזמן לזהות, המלחמה הזאת בתוך עצמך.