בחטף

שבת בבוקר, בית ריק

קמה להכין קפה, לזרוק קצת אוכל לחתול

צולבת את עצמי בדרך, הזנחה של חיים!

מתוכי עולה קול, בחוץ פורץ שיעול 

נוטלת עוד פרח,

כך איטיב לשמוע עוד קולות חוץ משלי

ואולי בזמן או במקום 

להרים פה את הבית

אדע ליישב הריסות בתוכי

קפה נלגם בזריזות, כמו כוס מים

הפרח רוסק, עלה העשן, הדם נתמלא בשמיים

ידיעה ואחיזתה נחשפו מבין קימורים, זוויות הגוף

מטיילת בין שיפוליו הכהים, בבסיס הוויה,

במקום הכי נמוך.

אני מתיישבת מולך, 

כמו היית פה תמיד

מספרת לך איך הגעתי לפה , 
ומה אני רואה בעתיד

אתה יושב מולי, עיניך נוצצות 
גופך מתקמר כדי לספוג את הכל

מתחייך במתיקות, מביט בי ברוך ואומר;

הלוואי והייתי יכול אהובה

הלוואי והייתי יכול

נשלח מה-iPhone שלי