פעם,
ההתרגשות משובך
הייתה מניעה אותי בקצב מסתורי
שעות וימים של חוסר מעש
נהפכים היו בבת לריקוד מעשי
היום כבר לא
כי אי אפשר לכבות רצון חלקית
אפשר רק לשתק את כולו
פעם,
המחשבה על הלילה
הייתה מאירה לי את היום
הייתי חותרת במרץ לאופק
כשמבטי נעוץ בקדמת החרטום
לא כך הדבר היום
השעות עוברות לי
כמקשה אחת פתאום
פעם הייתי
מדברת לכוכבים
מדברת לכוכבים
מטפחת תחביבים
מדלגת על לישון
אפילו שני לילות ברצף
היום בכלל אין
עם מי לדבר
כשאין מנוחה בשטף
פעם היה החורף מסעיר
והאביב היה משמח
הייתי מרגישה מיד מה נשתנה,
מהרהור קצר בטיב העונה
או מהצפה מוצלחת של חוש הריח
פעם עורר בי הקיץ כמיהה
הסתיו ריגש אותי יותר מכל
הייתי יושבת בין שקיעה לזריחה
מביטה לבדי בים הכחול
היום, לא נוחה יותר להתרגש
בעצלות פוקחת עין
מביטה בחלון ולוחשת
נסתדר עם מה שיש
היום אני כבר לא
כי אי אפשר לכבות רצון חלקית
אפשר רק לשתק את כולו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה