יום רביעי, 18 באפריל 2012

עולם של ודאות.

מדברת עם זה.
עם לבחור .
בכאן ועכשיו
אם לתת דרור ליד?
אם לקרוא לו?

לקרוא לאינסוף
אל מעבר לנוף,
מלבב הוא 
אך מוכר.

שמאל מבלבלת
ימין, הכותבת .
לוקחת, טועמת
וסתם משתובבת.

תשובה קטנה
לעולם של ודאות.
תנגודת ראויה
למצב של רצינות.

זה כמו סודוקו,
או פסנתר,
אתה מתחיל להזכר?

זה הנצח
זה היה ויהיה.
זה רצף אחר,
זה מימד שונה.

כל מה שהיה,
ועוד יהיה
עוד לא עבר.
ובכל מקרה,
שלנו;
דבר אינו נשאר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה