מַעְגַּל סגור
לָקַחַת את החוסר-לָקַחַת את היש
חַמקתְ מין העוצר והלב שלךְ רוגש
משקפים עם מסגרת אדומה ניטלים
וכתמים של טיפות ואַבָק
זה שנים לא ישבתְ
לפרֹק אל הרוח
שורות של סודות מַאָבק
יגעתְ ומצאתְ,
לא ויתרת
ידעת כי ברגע, יכולֶת ברורה
לאבק קרומים מסוידים מהלב
לא תכירי בחוסר,סיפרת לעצמך,
תהיי בודאי חופשיה מכאב
לא תכירי בחֹסר
לא יֶחְסָר לךְ הָיש
לא תדעי לעולם
כיצד הלב רועש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה