לומדת לשחות

עוד בוקר ובו מועקה גדולה בלב
החלומות שלי בלילה מציפים אותי כאב
אני יודעת בתוכי שיש לכך מטרה גדולה
אני יודעת שיש לי איפשו במחסן הפנימי איזה קרש הצלה

יודעת, אבל שוחה אל הבוקר בקושי, כמעט טובעת.
לא מצליחה להושיט אליו יד, לא מצליחה לבד.
צריכה מסוק, עם מצילים, צריכה תמריצים מאוד גדולים

למדתי עם השנים שאם אצוף,
הכוחות האחרונים ישארו אצלי בגוף
למדתי שאם לא אנסה גם לא אפול ולא אתרסק.

ספינתי התמלאה מאז, וכָּבְדָה מאוצרות
והחוף נוצץ וקרוב ומלא אפשרויות.
אך הבלאי והפרצים מאימיים להשמיד אותי עם כולם
כמו בסרט עצוב בעל סוף לא מושלם.

הרוחות חזקות, והגשם מאוד,
לא, כבר אין לי ברירה,
לומדת לשחות