יש לי שיר חדש,
אבל אין לו עוד מילים.
בזמן האחרון שבא, קמים הרים ונופלים.
וזה נותן לי זמן להציץ בנוף אחר,
וזה נותן לי כיוון ורצון למהר.
יש לי שיר חדש,
אבל עוד אין לו שום צליל.
על פניו מבחוץ, הוא נשמע די רגיל,
כמו סרט על סליל,
כמו החיכוך שיוצרת הליכה במעיל.
השיר שלי חדש.
ניגונו עוד נחבא בין צלילי מנגינה עתיקה.
הוא נכתב בזריזות, וקושר לי קשרים,
בין מולקולות פזורות למציאות מוצקה.
השיר שלי חדש.
והוא אחר ולא כואב.
הוא לא צריך ולא רוצה,
ובכל זאת, הוא יוצא לי מהלב.
והוא עוזר לי למלא את הריאות,
דורש ממני כל הזמן להיות,
אבל נושא אותי איתו בחזרה,
אל אמת לא גמורה,
אמת לא גמורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה