קולות עזים של חתולים גחמנים.
עיניים כחולות ,סיפורים סוערים.
של איש,
על סירה, סערה ומים עמוקים.
חצי ירח בשמים,
קריצה נעלמת של לילה לבן.
ילדון צעיר מאוד בוכה,
לב נקרע;
נתפר חיש;
עמיד ומתוקן.
הפופיק הוא מרכז הבטן
ונכון לעכשיו,
שם נרעד.
קולות של קונגו על כביש,
נביחות עזות.
מיותרות.
של אלף כלבים
ואחד במיוחד.
רוצה לשתות, כוסית,
של ויסקי,
ועת זו ניתנה לניחומים אחרים.
רק אתמול, נהנתה בטירוף,
מיופיים של חברים נדירים.
אז העת היא אחרת,
גם הרעש חולף.
סביבה ירטטו השמים,
כשתועיל להתעטף.
בגלימת המלכות,
כוכבית, מתנצנצת
הושמה בחדרה בהחטף.
תשים את ליבה
איך הכול,
באין דורש,
תוכנן ונברא,
במיוחד למענה
ומוסיף, ונברא ומתחדש.
