שבועות. וואו, זה היה לא פשוט העומר הזה. הלוואי שהיה ושנגמר עם הספירות. הלוואי שמחר, יתפוגג הערפל ההזיתי הזה, שמתקיים במציאות, בכבודה ובעצמה, תזרח שוב השמש באור קצת חדש, תקרא לי אליה ותתן את אורה הטהור עליי, דרכי, ובדרכי. הלוואי שיגלה שוב הלב את כוחו האדיר על הגוף. הלוואי שתמשיכי לנוע במתיקות בתוכי, הלוואי ויצבעו השמים בעזות עדנתו של טירוף. לא, לא פשוט היה העומר הזה, בחסותו אף שלחתי חלק ממני חזרה אל האין, בתקווה גדולה שישוב אליי, וילווני בדרך של אור. חג שמח סבא, אני איתך מאוד.
והיום, עבר לי דווקא די מהר, זה תמיד ככה בימים שאתה חוזר.. חג שמח ותודה על היש ועל האין על גילויים ואהבה.