סבי האהוב הלך לעולמו,
ועשה זאת גם דרך ליבי.
את אבריו הארוכים
טַמָנוּ באדמת הקודש,
לצידן, דִמעותיו של אבי.
זִכרוֹ המתוק,
שהיה מטושטש כבר שנים.
תופס שוב נפח של אדם שלם,
אצילי ויפה, אמיץ ומדהים.
סבא שלי ,
ספר לי על גניו של השם.
אתה מרגיש מלא?
אתה שוב נושם?
אני אוהבת אותך,
רוצה לתת לך יד.
לב שמתרחב ומתכווץ
מנסֵה להבטיח שאתה שם, לא לבד.
תמונות רצות של חיוך מסתודד,
של קריצה סודית ביני ובינך.
ועכשיו מלאו העינים בחול,
העור הלבין והגוף התקשה.
סבא, נכון שידעת בלב כמה אני אוהבת אותך?
במותך האצילי ,מזכיר לי לכבד את חיי.
טביעת אצבעה של נשמה גדולה,
עוברת ,דרך גוף קטן אל עולם.
נוגעת בַּכֹּל ומשאירה חותם.
דבר אליי סבא, אני כאן מחכה.
קשה לי מאוד לשחרר אותך.
לו יכולתי לרגע לבוא להיות שם איתך,
הייתי עושה זאת, בלי היסוס.
אני כל כך אוהבת אותך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה